ניתנה לה משימה - לכתוב סיפור קצר על האישה ששכחה שהיא אישה
והדבר הראשון שעלה בדעתה היה - כיצד ניתן לכתוב על משהו ששכחת
שאתה?  אמנם אם שכחת אז היית שם באיזשהו שלב בחייך, אבל איך
חוזרים למקום ההוא וכותבים עליו?
האישה ששכחה שהיא אישה. האם היא תיזכר אי פעם?  מה גרם לה
לשכוח?  מי גרם לה לשכוח?  מי יכול לעזור לה לשוב למקורות?
הרבה שאלות, אולי תשובות יצוצו תוך כדי.
כיצד מתנהגת אישה שאינה זוכרת שהיא אישה?
היא מסתכלת על עצמה בראי ודמות אישה משתקפת.  אולי הראי יזכיר
לה - "ראי ראי, האם תוכל להזכיר לי מה אני?" והראי יענה - "את
אישה".  האם זה ישנה משהו?  האם היא תאמין לו?  האם מראה
חיצוני של אישה יעשה את העבודה?  חיצוניות...
היא יושבת עם ההורים בסלון ושאלות נזרקות באוויר.  אולי ההורים
יזכירו לה את ששכחה - "את אישה כבר, מתי תתחתני?  מתי תלדי
ילדים?" והיא מחד תתעב את מה שמשתמע משאלות אלו ומאידך תתהה
בינה לבין עצמה האם יש דברים בגו.  האם הם יצליחו במשימה?
ההגדרות בתרבות שלנו.
היא פגשה מישהו, הוא מעניין, נראה טוב, די מצא חן בעיניה והם
קובעים לצאת לדייט.  
ישנו הטקס שלפני הפגישה כך היא יודעת, אך לא אצלה, היא לא
מבינה - מתקלחת, מורחת קרם גוף, קרם לחות על פניה, מתלבשת
(לובשת בגדים פשוטים אך עם זאת מדגישים), מסדרת את השיער (לא
מסתרקת, רוצה שיהיה סתור מעט וישווה לה מראה סקסי).  לא משתמשת
בבושם, לא מתאפרת וכעבור כחצי שעה היא מוכנה ומזומנה, מרוצה
מהתוצאה הסופית - כיצד נגדיר את התוצאה הסופית?  האם אישה
התכוננה לדייט?  האם האישה ששכחה עשתה זאת?  קשה לדעת, קיימת
תחושה שהיא באה והולכת.
הוא מגיע, מודיע לה שהוא ממתין לה למטה, היא יורדת מחייכת
לעצמה והם נפגשים. היא לא צריכה שהוא יפתח את דלת רכבו למענה,
זה לא ירשים אותה, יש דברים חשובים מזה. נשיקה על הלחי ויוצאים
לדרך.
הוא אומר לה שהיא יפה, היא מסמיקה, "תודה" מבוייש נאמר וכל
שהיא רוצה זה לקבור את עצמה איפשהו - היא נראית - הוא רואה את
האישה שבה וזה נעים וזה מביך - רגע - איך מתנהגת אישה?
האם עליה להכיר תודה? להיות שקטה?  להיות עדינה? לעמוד על שלה?
לדייק? להיות עם יד על הדופק?  
וואוו - היא באמת שכחה, האם ידעה אי פעם?
כל שרצתה תמיד היה שיבוא האביר ויציל אותה - זו האישה שידעה
וכיום היא האישה שיודעת שאין אביר - אולי זהו מקור הבעיה.
היא מבלה עם האחיינים שלה.  אולי הם יזכירו לה, יוציאו ממנה את
הצד האימהי שבה.  האם זה אפשרי?  היא לא מחוברת לצד הזה כלל -
לא לצד האימהי ולא לאמה.  האם זהו מקור הבעיה? המחסור בדוגמה?
חוסר החיבור?  אולי תמצא לה מודלים?  אולי תשחרר?  אולי תאבד
שליטה?
לא פעולות שמאפיינות דווקא אישה, אך אולי יובילו אותה
להתחברות, לאיחוד, לקבלה.
תהתה לעצמה - האם יש בית ספר המלמד זאת?
אך בליבה ידעה שלא זו התשובה.