ברעם אותם קולות חשתי
באורן של פצצות
עת בשוחה ראשי הסתרתי
אותן פנים מאירות.

אותן אשר לך אומרות
תפילה לך הן בדמעה נושאות
אתה לה כאילו מאשר בפסקנות
אחיה כן אחיה לא אמות.

הנה קרב היום חופשה מבצבצת
בדרך שאותך תוביל
שואל מה כבר חושבת
איך אותה אני אקביל.

קרב אל ריח ביתך
חש את עצמך בינות הבתים
שכנה אותך בירכה
מניד לא כאילו לא משים.

עומד לפני דלת מוכרת
היכן היא היכן היא עומדת
בלאט ניכנס אל הדירה
יושבת בך מביטה.

שואל היא כלל מבינה
האם היא אותי מזהה
מקצה חדר אותך חובקת
דמעות את גרונך חונק.

מביטה בלי להרפות
לצחוק או להמשיך לבכות
אותה אלי מאמץ בחוזקה
חזרתי אליך מין המערכה.