New Stage - Go To Main Page

אופיר מוריסון
/
עיר מזכוכית

מנקה שמשות בעיר מזכוכית,
רצף כוכבים בוהק מצויר בטוש.
אלומות אור דועכות מאירות דרך,
דרך חרדה, עייפת יגון וקרב.
חולפת על פני משורר, מקונן,
מועד וגידם, מתפלש בבוץ סמיך.
שואל:
"איך יכולת לאבד,
את הדבר היחיד,
ששווה לשמור".
ועכשיו, תצטערי שלא חיכית.

תצטערי שלא הבחנת בבדלי הסיגריות,
שנערמו פסגות, פסגות בעיניים.
הילד החיוור שלכלך את השטיח שלך,
ואת,
גם במבחנה בוערת תמצאי נחמה.
לוקה בנפשך, כבולה במיטה לבנה,
בורא עולם מנוון אל מולך.
אלפי מדרגות לבלוע עד החדר שלך,

לזחול אלייך
                  בערגת עולם
                                       או לגמוע מבאר
                         גועשת.

פסנתר מזייף מזכיר לי,
שאי אפשר לכוון הכול.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 10/1/08 1:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אופיר מוריסון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה