19:58 יום שני בערב, דצמבר 22

מערכת ההסקה כרגיל לא עבדה, הוא ישב מכונס בתוך מעילו במשרד
הקטן מוקף קירות גבס שלא היוו בידוד מפני הקור העז ששרר בחוץ.
דפיקה על הדלת. "כן?"
"עמוס, ערוץ 10 הודיעו שהמקרה בראשית המהדורה."
"תודה " ענה עמוס, הוא הדליק את הטלויזיה כשהסתיים טון הפתיחה,
"ערב טוב, הותר לפרסום שמה של הנערה שנמצאה ללא רוח חיים בשדה
נטוש ליד מכללת תל-חי בקרית שמונה, מיטל קדמי בת 23 תושבת
המרכז למדה שנה שניה תקשורת במכללה נמצאה ללא רוח חיים בלילה
שבין שישי לשבת בשדה נטוש ליד המכללה ע"י תושב המקום שטייל עם
כלבו. על הגופה היו סימני אלימות קשים קיימת סבירות שעברה
התעללות מינית, ניצב עמוס אוחיון עם פרטים נוספים. " 15 שנה
במחלק הרצח נתנו אותות ללא ספק חשב עמוס שעה שהביט בדמותו
במרקע, נראה היה בטוח מול המצלמות אך למעשה היה חסר אונים.

20:09 בערב, ההגנה 4 קרית-שמונה, קומה שניה, דירה 3.

"ליבי יוצא אל המשפחה, הנערה מיטל ז"ל ללא ספק חוותה מוות
מחריד ונפשה זועקת למנוחה, הנערה התגלתה בלילה סוער במיוחד אם
היו ראיות וודאי נשטפו עם הגשם הכבד אך הצלחנו להסיר מתחת
לציפורן ידה שתי שערות בודדות ובזמן שאנחנו מדברים מחלקת זיהוי
פלילי עובדת מסביב לשעון בנסיון שיחזור D.N.A שיביא לזיהוי
האשם או אשמים, אני פונה לעזרת הציבור :כל היודע פרטים בנוגע
למקרה יכול לפנות לכל תחנת משטרה או לפנות אלי אישית למספר
הטלפון המופיע על המרקע..."
                               1                          
     
                               
הוא הרגיש את הדם אוזל מפניו, גופו התכסה זיעה קרה, הוא הביט
במרקע וביד רועדת רשם את מספר הטלפון שהופיע, דמעות כיסו את
פניו, הוא זכר את פנייה, את מבטה החם ואז כהרף עין את מבטה
הקר, הוא הבין, הוא ידע מה עליו לעשות...

23:45 תחנת המשטרה קרית-שמונה.

עמוס כיבה את מנורת הלילה הקטנה שעל שולחנו ונאנח, למעלה משלוש
שעות לאחר מהדורת החדשות ולאחר עשרות שיחות של תלמידות והורי
תלמידות מודאגים מן המכללה עדיין צעדו במקום לא נשפך אור חדש
על המקרה, עמוס ידע שהשעות הראשונות לאחר הפרסום הן הקריטיות
ביותר וככל שעובר זמן קטנים הסיכויים, לא נותר לו אלא להמתין
ולקוות שאולי המחלקה לזיהוי פלילי תעלה על משהוא אך הוא ידע גם
כאן הסיכויים קטנים, אפסיים, והוא הבטיח למשפחתה, הוא הבטיח
למצוא את האשם, הוא הבטיח.

10:23 בבוקר, יום שלישי קניון לב הצפון, חנות "צילום חטוף",
דצמבר 23.

הוא עמד מול הדלפק מקשיב בחצי אוזן להסבריו של המוכר על תפעול
מצלמת הוידאו "סוני 800X ", איך לעשות צילומי תקריב, להקפיא
תמונה וכל מיני אפקטים כאלו או אחרים, 1000 ש"ח עבור המצלמה
יחרגו מעבר למסגרת האשראי שהותרה לו אך זו הייתה האחרונה
בבעיותיו...
                                      2
                               
מרחק 7 ק"מ, קמפוס מכללת תל-חי.

רדיו הקמפוס ניגן כל היום שירים שקטים, תלמידים התהלכו בשקט
רבים התקשו להאמין שיתכן ורוצח מהלך בניהם, אלו שהכירו את מיטל
התקשו להאמין שהיא איננה, "תלמידים יקרים, כאן ראובן שלח דיקן
המכללה" נשמע ממערכת הכריזה "מאחר ומועד ההלוויה למיטל ז"ל לא
נקבע הנכם מוזמנים לערב התיחדות שיערך לזיכרה באולם הספורט החל
משעה שמונה בערב, תודה ושימרו על עצמכם בבקשה ".

11:38 המכון הפתולוגי אבו-כביר.

מיטל שכובה הייתה על דרגש מתכת קר מכוסה סדין לבן, על פנייה
עדיין הייתה הבעה מופתעת, סימני חנק על צווארה הפכו צבעם
לשחור, ואבקה לבנה פוזרה על צווארה בנסיון נוסף למצוא טביעות
אצבעות נסיון שכשל קודם לכן, עמוס עמד ליד עובד המכון הלבוש
חלוק לבן והביט בעינייה שציפדון המוות כיסה את אישונייה, "מי
עשה לך את זה...?" לחש.

14:13 כפר יסיף כשלושים ק"מ מקרית-שמונה.

יאסר בחן אותו בחשדנות, לא כל יום מגיע לכפר הקטן שלהם בחור
ישראלי בבקשה מוזרה שכזו, אולי הוא שוטר? לא, לא יכול להיות מה
לשוטר לחפש כאן יש להם דברים גדולים יותר על הפרק. "יש לך
כסף?" שאל, הוא הנהן בראשו לחיוב, "תרים את החולצה שלך"
                                   3

                                   
"בשביל מה?" שאל
"אני רוצה לוודא שאין עליך מכשירי האזנה " אמר יאסר, ללא מילה
נוספת הוא הרים את החולצה וחשף את ביטנו, "אוקיי, זה יעלה לך
600 ש"ח " אמר יאסר, לאחר שספר את שטרות הכסף מסר לו חבילה
עטופה בסמרטוטים "אני לא יודע מה התוכניות שלך ילד, אבל אתה לא
מכיר אותי, מעולם לא נפגשנו ברור???"

15:55 תחנת משטרה קרית-שמונה.

"כן ?" אמר עמוס לתוך הפומית
"מדבר דויד מהמכון הפתולוגי, רק רציתי לעדכן שנמצאה פיסת עור
מתחת לציפורן הקמיצה ביד ימין אך יקחו יומים שלושה בכדי להגיע
לממצאים כלשהם".
"אוקיי אלו כבר חדשות טובות " אמר עמוס.
"אנחנו סיימנו עם הגופה אפשר להעביר אותה למשפחה בכדי שיביאו
אותה לקבורה "
"הבנתי, אני אודיע למשפחה. תודה. "

21:21 בערב אולם הספורט מכללת תל-חי.

מאות נרות האירו את האולם הגדול, תמונה גדולה של מיטל ז"ל נחה
על מעמד על במה שהוקמה לצורך ערב זה, עשרות זרי פרחים ונרות
הקיפו את פנייה המחייכות שבתמונה, ניתן מיקרופון פתוח לכל מי
שרוצה לומר מספר מילים לזיכרה אך המעט שניסו פרצו בדמעות ולא
יכלו להמשיך, כך שנותרו כולם מביטים אל התמונה, ליחשושים.
                                      4
עברו בין העומדים ומדי פעם נשמע קול בכי חנוק, צוותי צילום
מתחנות טלויזיה שונות אף הם היו במקום וסיקרו את הארוע בשקט
ולא הטרידו את הקהל, " ערב טוב, לכל מי שלא מכיר אותי שמי
עליזה קדמי, אמא של מיטל". דמעות שטפו את פנייה אך קולה היה
יציב." אין לי כל כוונה להספיד את בתי, רק רציתי להודיע
שהלוויתה תערך מחר בבית הקברות בקרית שאול, הסעה מאורגנת תצא
מן המכללה בשעה 11:00, תודה. " הוא עמד צמוד לבמה מחזיק נר ביד
אחת דמעות בעיניו, ידו השניה ממששת את החבילה העטופה בכיס
מכנסיו והביט לעברם, שניהם עמדו מרחק מטרים ספורים ממנו שולחים
מבטי תוכחה לעברו, הם ידעו.

15:20 יום רביעי, חלקה 4 גוש 11, בית קברות קרית-שאול, דצמבר
24.

המסע הסתיים בהורדת גופתה עטופת התכריכים של מיטל אל הקבר
שנחפר לפני שעות ספורות, לקול החזן המתפלל בקול רם וקול בכי
קורע הלב של העומדים סביב החלו לכסות את פני הקבר בגושי אדמה
טריים, עליזה הנתמכת ע"י קרובי משפחה הביטה בבעלה ובנה מכסים
את פני הקבר משקפי שמש על פניהם, למרות שלא הייתה שמש,לא
הסתירו את הדמעות. עמוס עמד בקרבת מקום סוקר את פני הנמצאים
אולי מישהו יעורר את חשדו אך לא יכול היה להרים אצבע מאשימה
כלפי אף אחד בוודאות.

הוא אמר קדיש בליבו עם החזן והביט בעמוס אותו זיהה מן הטלויזיה
לרגע התעורר בו הרצון לדבר איתו אך ידע שזו לא הדרך הנכונה,
הוא לא יהיה שלם עם עצמו, הוא הביט בזרי הפרחים שהונחו על הקבר
הטרי ואף הוא הניח שושנה אדומה אחת," סליחה..." לחש.


                                   
19:49 תחנת משטרה קרית-שמונה.

הוא הביט אל  קלסר קרטון שנח על שולחנו שנשא את הכותרת: "תיק
רצח מ"ס 6734/9 מיטל קדמי", הוא היה מיואש לא לחינם אומרים
ש-48 השעות הראשונות במקרה רצח הן הקריטיות ביותר לאחר שעות
אלו קטנים הסיכויים לפיענוח המקרה זו הייתה סטטיסטיקה עולמית.
אומנם זיהוי פלילי הגיעו למספר ממצאים ועכשיו הם מריצים אותם
במערכת המחשבים של משטרת ישראל בכדי לבדוק עם קיימת התאמה בין
ממצאי ה-D.N.A שבידיהם לאלו שבמערכת אך הוא ידע שהסיכוי לכך
שהוא 1 ל-10,000 אפסי למעשה, אך לא הייתה לו ברירה אלא לקוות
לטוב ביותר.
"הערב הובאה למנוחת עולמים מיטל קדמי, שנמצאה ללא רוח חיים
בלילה שבין שישי לשבת..." נאמר במהדורת החדשות " החקירה עדיין
בעיצומה..."

20:14 ההגנה 4 קרית-שמונה, קומה שניה, דירה 3.

נורית אדומה היבהבה, הוא ישב מול המצלמה אוחז בידו אקדח מסוג
ברטה 9 מ"מ. .."שמי ירון לוי, ואני אנסתי ורצחתי את מיטל קדמי.
...כך מסתבר..." השעון תיקתק, השעה הייתה 23:16 ירון קם מן
הכסא והניח חפץ מסוים על המצלמה, ברקע נשמעו רעשים, חיוג מספר
מסוים בטלפון, דממה.
                                     
23:19 פארק הזהב 600 מטרים מרחוב ההגנה 4.

שלמה גמלאי בן 62 טייל עם כלבו כבכל ערב, מלבד מנורת רחוב
בודדה שררה עלטה סביב, כלבו רחרח סביב עץ
כשלפתע נשמע כל נפץ, הוא קפא על מקומו, כלבו זקף אוזניו ומן
העץ פרחו שתי ציפורים בבהלה, דקה מאוחר יותר נשכח ארוע זה
מזכרונו.

01:15 הלילה בין רביעי לחמישי, דצמבר 25.

"אוחיון.."
"עמוס, היה מקרה נוסף, סטודנט נוסף "
"מה? מתי?" שאל עמוס
"לפני שעתיים  בערך, אך זה היה מקרה התאבדות ברור רק ש..."
רק שמה ?"
"הבחור השאיר משהוא עבורך, קלטת וידאו, זה על השולחן שלך במשרד
"
"הבנתי אני בדרך."

בוקר יום חמישי, דצמבר 25.

העיתונים זעקו : "מוות נוסף. מכללת תל-חי בקרית שמונה שעדין
מתאוששת ממותה האלים ואפוף המיסתורין של מיטל קדמי ז"ל, ספגה
אמש מכה נוספת לאחר שירון לוי תלמיד המכללה נמצא ללא רוח חיים
בדירתו שברחוב ההגנה, מממצאים ראשונים עולה כי ירון נטל את
חייו

עמוס ישב בחדר המבצעים בתחנת המשטרה על השולחן היה מסר שנכתב
והודבק על מצלמת הוידאו "לידי ניצב עמוס אוחיון בלבד", המצלמה
חוברה לטלויזיה ושידרה בפעם השלישית את אשר הוקלט עליה.
"שמי ירון לוי, ואני אנסתי ורצחתי את מיטל קדמי... כך
מסתבר...מעולם לא הייתי מקובל, תמיד חייתי בצללים, מוקד ללעג
ועלבון אז כשאריק ודניאל פנו אלי ביום שישי האחרון ראיתי חלון
הזדמנות שלא יכולתי לסרב, לא רציתי לסרב...

(10:35 בבוקר יום שישי האחרון קמפוס מכללת תל-חי,דצמבר 19)

ירון עמד מול הלוקר שלו ושוב ניסה לזכור את הקוד הסודי "היי,
ירון!" הוא הסתובב וראה את אריק ודני מתקרבים לרגע חשש, נסיון
העבר איתם לא היה נעים .
"מה עינינים?"
"בסדר" ענה .
"יופי, תקשיב" אמר אריק "אנחנו רוצים להזמין אותך לקדם מסיבת
סיום סימסטר "
"מה זה קדם מסיבת סיום ?"שאל ירון
"זו מסיבה, חוג חברים מצומצם, מעט בנים הרבה בנות והמכללה לא
יודעת על זה " קרץ דני
"ואתם רוצים להזמין אותי ?" השתאה ירון
"למה לא ?" אמר אריק "אבל אנחנו צריכים טובה קטנה "
"מה היא?"
"קנינו קצת חומר לתפוס את הראש למסיבה אך יש שמועות שיהיה
חיפוש פתע בלוקרים לאלו שמועדים                              
     לפורענות, לכן חשבנו שתשמור אתה את זה ותביא את זה  איתך
אחר כך למסיבה..."

אפילו במצלמה נראה ירון חיוור, שערו בלונדיני עד לבן עיניו
בהירות אך לא ניתן לומר בברור מה צבעם, מידי מספר שניות מושך
באפו ומסלק דימעה  או שתיים מעיניו.
"מעולם לא ניסיתי סמים, לא ידעתי מה "רופי " יכול לעשות, אך
הייתי מאושר להיכנס לחברה הגבוהה, אריק ודני שני הבחורים
המקובלים ביותר במכללה והם פנו אלי, הם היו נחמדים..."

(22:14 יום שישי האחרון,רחוב מעלה יאיר 22 קרית-שמונה, דצמבר
19 )

"היי ירון, בוא תיכנס" אמר דני "היי חברה לכל מי שלא מכיר זה
ירון" בחדר האורחים ישבו כעשרה אנשים אריק, בחור נוסף וכשבע
בנות על השולחן היו עשרות בקבוקי משקה נראה היה כי המסיבה
בעיצומה "הבאת?" לחש דני, ירון הנהן לחיוב ונתן לדני שקית
קטנה, דני נעלם במטבח וחזר דקות ספורות לאחר מכן עם שמונה
בקבוקי בירה חדשים חילק לכל הבנות ונתן אחד לירון.
ירון הביט סביב סקר את היושבים, היא ישבה שם שערה הבלונדיני
משוך לאחור עינייה הכחולות מחייכות, רגלייה הארוכות הציצו מבעד
לשימלת המיני השחורה שלבשה, היא הייתה מדהימה ביופיה.

"הבירה זרמה כמים, מעולם לא הייתי שתיין כבד אך מה היה אכפת
לי? אני אחד מהחברה, לא עבר זמן רב לפני שהתחילו לשחק במשחקים
כמו אמת או חובה ואני ? שבמשך שנתיים במכללה הייתי בלתי נראה,
אני מנשק את הבנות הפופולריות ביותר ..." עמוס הביט בירון דרך
המרקע, משהו לא התחבר לו בכל הסיפור, הוא לא נראה  הטיפוס,
שברירי מידי, תמים. "הבירה התחילה להשפיע עלי ועל כל האחרים
שחלקם נרדמו, אך לא אריק ודני  החזקים שבחבורה, הם המשיכו
לדחוק בכולם להמשיך לשחק, ואז מיטל בחרה בי ל-15 דקות בגן עדן,
אפילו לא ידעתי מה הכוונה ומה אני אמור לעשות..."

(00:12 הלילה שבין שישי לשבת, דצמבר 20)

ירון הביט בעינייה, מבטה היה חם מלטף מן החדר השני נשמעו קולות
ציחקוק, שפתייה ליטפו את שפתיו, ידו ליטפה את שערה הרך "אני לא
מרגישה כל כך טוב, כאילו אין לי תחושה בגוף..." מילמלה, "גם
אני " לחש ירון, הכל התערבל מול עיניו החדר הסתחרר... "זה כל
מה שאני זוכר "אמר, ידו ליטפה את האקדח "אני אפילו לא בטוח
שאני יודע כיצד להשתמש בזה " גיחך,"למה עשיתי את זה...?"

(03:48)
"ירון !!! קום!!!" נשמעה צעקה, ירון התרומם באחת ראשו הלם
בחוזקה, הרגשת בחילה עלתה ממעמקי ביטנו, למה אני ערום?? חשב
לעצמו "מה עשית???" מבטו הפך להיות ממוקד יותר ויותר ואז הוא
ראה אותה, חולצתה מורמת, תחתוניה קרועים תלויים על רגל אחת,
שערה הרך היה סתור על פנייה ומבטה היה קר, סימנים אדומים
כחולים עיטרו את צווארה. .
"אלוהים, מה קרה כאן??"שאל "מה קרה ?? מה קרה?? " לחש אריק "
היא מתה !! זה מה שקרה!!
"מתה???"לחש ירון " למה? איך?"
"מה אתה דפוק ??? אתה ערום, היא ערומה, ועכשיו היא באמת בגן
עדן"אמר דני "לא חשבתי שאתה מסוגל לאנוס ולהרוג, אלוהים
אדירים" דמעות שטפו את פניו "אני לא זוכר, אני לא התכוונתי.
.." בכה ירון. " זה לא משנה, היא לא שומעת יותר..." אמר דני

"אז זהו זה, כנראה הייתי כל כך מעורפל מהשתייה שאני לא זוכר,
דני ואריק טענו שאני אבלה את כל חיי בכלא ולכן הציעו להעלים את
הגופה ולא לדבר על זה לעולם, אני יודע שזו הייתה טעות, הייתי
צריך להודיע למשטרה אך פחדתי... מיטל אני מצטער, אני כל כך
מצטער אני מקווה שנפגש בגן עדן ואולי יהיו לנו 15 דקות
ניצחיים, אני סוגר מעגל. "
ירון קם מכסאו "בבקשה תנו את הקלטת הזו לניצב עמוס אוחיון" הוא
הדביק נייר על המצלמה, החדר וירון נעלמו, נשמעו רעשים מסוימים
חיוג בטלפון, דממה, " רחוב ההגנה 4, קומה שניה, דירה 3..."
דממה וקול נפץ חד נשמע ברקע.

10:32 תחנת המשטרה קרית-שמונה, דצמבר 25.

לפתע הכל התבהר, הוא הבין, הוא ידע מה עליו לעשות, הוא הרים את
הטלפון שעל השולחן, לאחר ברור קצר קרא לאחד מעוזריו, "אני רוצה
צוות סיור שיסע לקמפוס תל-חי ויביא לחקירה את דני חיים ואריק
אסולין, עכשיו"
"באיזו אשמה?"
                                      11
"רצח מיטל קדמי ז"ל " ענה עמוס.
                                 
   
19:58 בערב יום חמישי

"שוב אתה בכותרות ? אה עמוס?"
"נראה כך " ענה עמוס
"כל הכבוד "
"תודה."
טון מהדורת החדשות נשמע, וכולם השתתקו, "ערב טוב, פוענח מקרה
הרצח של הנערה מיטל קדמי, שישה ימים לאחר מציאת גופתה, עם
הפרטים כתבנו בשטח גלעד מרום יחד עם ניצב עמוס אוחיון ממשטרת
קרית שמונה" פניו של עמוס הופיעו על המרקע וכולם פרצו בקריאות
הידד " ירון לוי נטל את חייו אמש תוך מחשבה שהיה אחראי  למותה
של מיטל, הותיר מאחור קלטת וידאו עם פרטי הארוע, מתוך צפיה
בקלטת הועלו שני שמות נוספים של חשודים במעורבות במקרה, דני
חיים ואריק אסולין, שהודו מאוחר יותר במהלך חקירה באינוס
ורציחת מיטל קדמי ומתוך חקירה קצרה העלו העובדות הבאות: במסיבה
מצומצמת שהתקיימה בביתו של דני חיים סוממו מספר בנות בסם האונס
הידוע גם בשם רופי, במטרה לאנוס את הנערות ובמיוחד את הנערה
מיטל קדמי ז"ל, כמו כן סומם ירון לוי. מפרטי הארוע עולה כי הסם
פעל הייטב על ירון אך לא על מיטל שגילתה התנגדות, מיטל נאנסה
ע"י דני ואריק תוך כדי מאבק והפעלת כח פיזי מופרז נחנקה למוות,
יתרה מזו הטילו החשודים את האשמה על כתפיו של ירון לוי, בחור
תמים שלא יכל לעמוד בנטל המחשבה ואמש נטל את חייו, לולא ירון
רוצחי מיטל היו מסתובבים חופשי. ..."
על המסך הופיעו תמונות של דני ואריק מובלים באזיקים, תמונתו של
ירון מחייך מאחד מספרי המחזור ותמונתה של מיטל. "דני חיים
ואריק אסולין הובאו להארכת מעצרם, מועד הלוויתו של ירון לוי
נקבע למחר בשעה 14:00 בבית העלמין הישן בקרית שמונה, ולידיעות
נוספות..."

23:22 בלילה, תחנת המשטרה קרית-שמונה.

דפיקה על הדלת, רוני שוטרת סיור ובת זוגתו של עמוס
נכנסה פנימה " סיימנו להיום?"
"כן אני מעריך שכן"
"עמוס, אתה צריך להרגיש טוב עם עצמך, פתרת את המקרה, מיטל
יכולה לנוח לעולם"
"וירון?" שאל
"אמרת בעצמך אילולא הוא המקרה לא היה נפתר"
"כן" אמר עמוס " שישה ימים 144 שעות, שני קורבנות, שני
אשמים..."




                                 -סוף-