העפת אותי מהבית שלך
"קומי,
תתלבשי,
יאללה יאללה, אני אקח'תך הביתה."
הרגשתי מושפלת
כעסתי
גרמת לי לשנוא אותך
לא התקשרת, לא שלחת הודעה שלושה ימים!
שלושה ימים של בכי וכאב
שלושה ימים של ריקנות מוחלטת
בכיתי, כעסתי על עצמי, לא זזתי מהבית
רעדתי מתחת לאלפי שמיכות שעוטפות את גופי
אחר כך באת אליי הביתה עם מבט של מבקש
סליחה בעיניים
אבל הגעתי למצב שאני לא מסוגלת יותר
שגופך חובק את ידי הכבולות
ששפתיך נושקות אל עיניי הדומעות
"מצטער, באמת שאני מצטער..."
אך עיניי לא יכלו להביט בעיניך,
אפילו לא מבט אחד קטן.
ועכשיו לבד,
עצוב אבל פחות
כואב
אך לא עוד
לא עוד אתה
לא עוד אני
לא עוד אנחנו
נפרדנו.
לבד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.