New Stage - Go To Main Page

מאיה יסמין
/
סיפור של חורף

ירושלים.
חורף, קר מאוד.
ישבתי בחדר והיה לי כל כך קר.
לבשתי בגד על בגד על בגד
ורעדתי.

ובכל זאת,
בגלל שהכל היה סגור
היה לי מחניק.
אז פתחתי. פתחתי את החלון,
ואז את הרשת, ואז את תריס המתכת.

אוויר...
ואתו פיסת נייר התעופפה לה אל תוך החדר.
כן. כמו בסרטים, או בספרים, או בכלל.
אבל להבדיל מהם, דבר לא היה רשום על זו הפיסה.
היא פשוט התעופפה פנימה, נחתה על השטיח,
ונדלקה.

בין שנייה נדלק איתה החדר כולו.
וגם אני.
היה לי חם, יכולתי להתפשט.
להוריד קליפה אחר קליפה,
ולעטות עליי בגדים קצרים.

ואתה יודע - אני כל-כך אוהבת חום.
כן. אתה יודע זאת.
לכן מיד ידעתי שזוהי לא סתם פיסה של נייר,
אלא זו פיסה שאתה שלחת,
ואיתה כל החום שיכולת לתת.

לכן היא נדלקה, וחיממה והדליקה...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 7/1/08 23:42
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מאיה יסמין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה