כשהשמש בי תופחת מלמעלה,
בנדודי אחר אוצר שלא אמצא
אצעד אל כל עלה ירוק באופק
אל כל טיפה כחולה, קטנה אצפין דרכי.
וכשאגיע ואראה כי לא היה זה
אלא חזיון תעתועים, אלא חלום
אשיל דמעה קטנה, כחולה של צער
אותה אמחה ושוב אצעד לי אל האור.
בשבילי המדבר בך אפגוש
נווה ירוק בתוך אוקיינוס של זהב
חליל רועים ישיר לך סרנדת נוודים
ונסיך קטן יראה לך שושנים בכוכבים.
כשכוכבי פנינים מקשטים לי את הלילה
בשוכבי על חול עצוב שלא ראם
אראה בדמיוני אותך שוכבת
כנסיכת מדבר שחורה שלא אדע.
ובמצמוץ אחד קטן, כהרף עין
שוב אגלה כי לימיני שוכב לו חול
ארעד עוד רעד קל של קור וכעס
ואתכסה שמיכת טלאים שלא תשמור.
בשבילי המדבר בך אפגוש
נווה ירוק בתוך אוקיינוס של זהב
חליל רועים ישיר לך סרנדת נוודים
ונסיך קטן יראה לך שושנים בכוכבים. |
