יעל פרי / קרבות אבודים |
בם מנסה אני לשתול פרח
לטעת עץ.
רוחות שם סוערות
חוסר שקט.
האדמה חרוכה
מאותתת זהירות מפני שריפה,
ואני -
מחפשת קצת דשן
ועוד מי השקיה.
קול לוחש לי בבטחה
לכי ילדה
לשדה אחר
אך אני
בשדה קרב מוכרע מאליו
נאחזת.
רוצה להישאר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|