קיבלתי אותך,
כנפש תאומה,
נתתי לך אמון,
ואהבה.

עזרתי לך,
ככל שביכולתי,
הבאתי לך,
כל מה שמצאתי.

יעצתי לך,
השקיתי אותך,
ראיתי בך,
כפרח מבורך.

ומצמיחה שכזו,
גדולה ועצומה בגובהה,
באה לה ירידה,
כשגיליתי,
ששיקרת לי.

ממך נכוויתי,
ולבי נבל,
ממך קיוויתי,
ונפל,
לבי בים האכזבה.

כשראיתי אותך,
הרגשתי געגוע,
כשהסתכלתי בך,
הרגשתי תעתוע.

לא נחזור למה,
שהיה,
לא נחזור למה,
שקרה,
לא נחזור בחזרה!

כהיינו,
אז,
חברות,
לא הייתי צריכה,
לצפות,
שזה יקרה,
שזה ינסה,
להפריד בינינו.