וממשיכה לבכות אל שקט נצחי.
ובכל צליל נוסף שנשמע,
את פולטת זעקה.
מחשיך מוקדם היום,
את כבר לא מופתעת.
ומאחורי כל המסכות והזיוף,
את מוצאת נחמה.
ואחרי כל אותן השתיקות,
את עדיין מקווה, מאמינה.
וכל רחש מבעד לדלת,
נאחזת באמונה חסרת תכלית,
שאולי הפעם זה הוא,
שישוב ויישא עמו צרור הבטחות נצחיות.
אך שוב זו רק הרוח,
מלטפת את פנייך השוקטות,
רק מזכירה לך,
עד כמה עינייך בודדות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.