אתה פוחד מן הדמעות
כאילו הן לא
הדבר הכי טוב
שקרה לי.
כאילו אינך יודע
שרק קטועי הרגש
בולעים אותן שלמות.
כאילו אינך מבחין
שלגעגוע שלנו
אין הקירות משיבים
הד.
אתה פוחד מן הזרמה
המבולבלת
של המילים האמתיות,
וקופץ חזק.
ואז פותח.
וכבר לא נשארו בך
אגרופים.
אתה טומן במבטיך
טיוטות הרבה.
וכתמי דיו
מקלקלים את השורה
שנתקלקלה מחמת
הקרבה.
הרי
שכחת לומר
שאתה אוהב
ואני
לא הספקתי לגמור.
מוקדש לש.מ. ולאלף הקילומטרים החוצצים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.