בוב דילן לא היה רוצה שאני אשיר עליו
אבל אין לו ברירה - הוא זקן.
ככה זה כשהפופולריות נעלמת עם הסקס אפיל שלך
ואתה נובל כמו סחלב - יפהפה אך מסכן.

אבל את השדות שהם קצרו - אנחנו רק מתחילים לזרוע,
את השמועות שהם זרעו - אנחנו רק מתחילים לשמוע,
את החמרמורת ממה שהם שתו -
אנחנו רק מתחילים להרגיש
בשיניים הכהות.

כי את הערכים שלנו אף פעם לא מכרו ביוקר
ולטוהר הלב שלנו קצת מאוחר.
אז איך עוד יש לך אומץ לקום בבוקר?
ואיך אתה מצליח להסתכל ישר?



במקום להשאיר אצלך מברשת שיניים
אני שובר כל פעם כמה כוסות.
ולאחרונה אני מתקשה להפנט את המחשב שלי
כך שהוא ידע בדיוק מה הוא צריך לעשות.

בשביל העיתונאים-סיטונאים אימצתי הרגלים,
למען האריסטו-סוקראטים סיגלתי גינונים.
אנשים הם אנסים מאד מנומסים,
כייסים מנוסים, נכנסים ויוצאים.

כי את הערכים שלנו אף פעם לא מכרו ביוקר
ולטוהר הלב שלנו קצת מאוחר.
אז איך עוד יש לך אומץ לקום בבוקר?
ואיך אתה מצליח להסתכל ישר?



האור שמאיר עליי לפני המנהרה
תמיד עדיף על זה שבקצה
ובשביל פחות מחצי מלכות
אני כבר מהבית לא יוצא.

יש מי ששולט על העולם בלי לקום מהכיסא,
יש מי שימיו כלילות וכבר צריך לצאת מזה.
יש מי ששואל: למה צריך להתפתח?
למי זה משנה?

כי את הערכים שלנו אף פעם לא מכרו ביוקר
ולטוהר הלב שלנו קצת מאוחר.
אז איך עוד יש לך אומץ לקום בבוקר?
ואיך אתה מצליח להסתכל ישר?