אי אפשר לספור אהבות
אתה יכול לקחת בתיק, את כל מה שנתנו לך
אתה יכול להיות המאהב
אתה יכול להיות הזר
אי אפשר לספור אהבות
על המיטה, נשארים ספרים ישנים
על השולחן, יש מכתבים לא גמורים
כל מה שרצית לומר
כל מה שרצית לקחת אתך
הכול בסוף מתרכז
אל ימים ספורים
אל רגעים
שאסור לאבד
אתה לא, מי שהיא תרצה שתהיה
לעולם, לא תהיה
אי אפשר לספור אהבות
אתה לא יכול להתגונן
אתה לא יכול לשמור על עצמך
ולצאת אל הסערות שבדרך
היא מחכה לך
במרפסת
כשתחזור, עייף ותשוש
תראה לה את הפצעים
ספר לה על הצלקות
אל תבקש ממנה דבר
אי אפשר לספור אהבות
תבקש שיתנגן שיר
לעתים יש רגעים
שבהם המציאות מתקפלת
ואתה גובר על הכול
בלילה, אתה מביט על המדפים הריקים
מה נלקח, מה נשאר אתך
המסע מתחיל, כל פעם מחדש
יש אלפי נהרות לחצות
יש חופים, ליפול בהם
ואישה אחת, שתמיד מחכה
שאתה תבוא
תספר לה על שינוי העונות
היא תדליק סיגריה
אתה לא תבקש דבר
אי אפשר לספור אהבות
המעצורים צרים
הכביש חלק
אין שילוט, אין אורות
אתה מדמיין את החלומות
שבירים במציאות
איך תאסוף, את הרסיסים כל יום מחדש
בסופו של יום, גם אתה תיפול
היא תחכה לך שם
אתה תהיה המאהב
אתה תהיה הזר |
