בכניסה עצר אותי רופא
המצב לא טוב אמר
הרגשתי גוש בטון
נעצר לי בגרון
מקשה על הדיבור
מקשה על הנשימה
ודמעות הציפו את עיניי

נכנסתי בלאט לחדרך
עמדתי בכניסה
צליל מכונת ההנשמה
צפצוף המוניטור
ביפ ביפ ביפ

ריאותיך עלו וירדו
ונדמה היה כי אתה ישן
נושם בכוחות עצמך
שלווה על פניך

תזוזה מתחת לשמורת העיניים
על מה אתה חולם?
על מה אתה חושב? מה אתה מרגיש?

מתבונן בך
והגוש בגרוני
דמעות מציפות את עיניי
צליל מכונת ההנשמה
ומעל לכול
צפצוף המוניטור
ביפ ביפ ביפ

מתקרב נוגע בידך
מנסה להגיד לך
אבא
אל תלך, אל תלך
הילחם על קיומך
הילחם על חייך
אך
הגוש בגרוני
לא מצליח להגיד מילה
והדמעות את עיניי מציפות

יושב למרגלות מיטתך
מאזין בשתיקה
למכונת ההנשמה ולמוניטור
יושב למרגלות מיטתך
שעות

מפעם לפעם
אחות נכנסת
מסתכלת על המוניטור
ומסתכלת עליך אבא
מסתכלת עליי
מלטפת ביד רחומה
את ראשי
מנידה ראשה בעצב
ויוצאת מהחדר

השעות חולפות
ואני למרגלות המיטה
תדירות צפצוף המוניטור גוברת
ונראה כי המצב משתפר
דקות חולפות
התקווה חוזרת
אבל
צליל ארוך וטורדני
עולה מהמוניטור
הצגים מראים קו ישר

הרופאה הגיעה ואתה אחות
עמדתי קפוא
לא יכול לזוז
לא יכול לדבר
כמשותק

התבוננתי בך
נדמה היה
כי אתה ישן
מכונת ההנשמה ממשיכה לעבוד ולהנשים
עוד שעה ארוכה
המוניטור הושתק
אך הקו הרצוף הירוק
המשיך להופיע בצג
מסמן את הסוף
באופן סופי ומוחלט

אבא איננו
אבא איננו