[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניצן נצר
/
פעם הייתי...

חדר אמבטיה לבן, ממורק.
האריחים מבריקים לאור נורת הניאון המאירה את החדר באור כחול
וקר.
הדירה כולה מעוצבת בסגנון אלגנטי ומינימליסטי, משדרת סדר נוקשה
שנראה שאף אדם לא יעמוד בו.
אף גרגר אבק לא מנקד את הרצפה, הספרים מסודרים במקומם בספריה
לפי נושאים ולפי אותיות הא'-ב'.
דממה. נראה כי אין נפש חיה בדירה, הכל שקט ורגועה.
פתע נשמעות נשימות חנוקות, חרחוריו של אדם המנסה לשאוף לתוך
נוזל.
דלת חדר האמבטיה נפתחת בהדיפה חזקה, נטרקת כנגד הריק וחוזרת
ונסגרת מעוצמת התנופה.
יד נצמדת לקיר בניסיון לתמוך בגוף הכושל.
סימנים אדומים נוצרים, זולגים מטה מקצות האצבעות, מיצרים פסים
בוקים על האריחים הלבנים.
עיניים ירוקות רעילות מסתכלות על האצבעות האדומות במבט מהופנט,
מעבירות את קצותיהן לאט על הקיר, מציירות כמתוך חלום בהשאירן
אחריהן שבילים אדומים ורטובים.
במגע עדין מחליקות האצבעות על הקיר וכותבות את מילותיה
האחרונות.
הנשימות מאומצות, בועות דם יוצאות מן החיוך האדום שחתכו
בצווארה ומתפוצצות אל האוויר.
ידה השנייה תומכת בבטנה המשוסעת, מנסה לאחוז בכל, שלא יכאב, רק
שלא יכאב,
שלא יפול ויפיל איתו את הכל...אותה.
הריסים סוגרים על אותן עיניים ירוקות, נאבקת לשמור אותן
פקוחות, להשלים את המשפט.
לא לתת לכוחותיה לאוזל כשהיא כ"כ קרובה ועוד מסוגלת.
כאבים חדים כסכינים מפלחים את גופה השבור והמדמם.
האפלה מתחילה לעטוף את מחשבותיה והיא כנאבקת להשתחרר ממנה
משחררת את האוויר מריאותיה בקריאת כאב חלושה.
נאבקת להישאר על רגליה, מנסה לשמור על רוחה חזקה אך הגוף
קורס.
האצבעות מחליקות על האריחים שהיו צחורים וללא רבב, משאירות פס
אדום רטוב ומטושטש.
הגוף נשמט על הרצפה יוצר עליה שלולית כהה הגדלה ומאכלת תחתיה
את המרצפות הבוהקות.
היא חודלת להיאבק להכניס את האוויר לריאותיה הקרועות.
נותנת לריסים לצנוח על אותן עיניים ירוקות, רעילות ומהפנטות.
החדר שוב שקט. דומם.
מנורת הניאון מאירה באור כחול וקר על המראה המזעזע שתחתיה.
מאירה כל פינה מבלי להשאיר צל, מאירה כל קימור בגוף העירום
מבלי להסתיר חתך.
החיים אזלו זה מכבר.
וכל שנשאר הוא הרצון....הרצון שהיה.
להשלים את המשפט.
המשפט שהתחיל... ולעולם לא יסתיים.
"פעם הייתי..."







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עצור!
אומנים שרוטים
לפניך!






המועצה לזהירות
בדרכים


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/6/08 11:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניצן נצר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה