רצה הגורל ושלושה אנשים נפחו נשמתם.
ניגש הראשון למלאך ושאל - "לאן פנינו מועדות?" המלאך חייך
בשלווה ואמר "נעבור על התיק ונבדוק, יורם חן, אם אינני טועה?"
הנהן האדם והמתין "נו-נ-נו, פרצת לעשרה בתים והכית את אשתך,
הכיצד אתה מסביר את מעשיך?" גמגם האדם באומרו "הייתי טיפש ולא
ידעתי מה אני עושה, אני לא יכולתי למנוע את זה" נד המלאך בראשו
ושלח את האדם לגיהנום למאה שנות ייסורים.
קם השני וניגש, מבועת למלאך "חיים בן אלימלך? הממ... גנבת
מעשרות קשישים והתעללת בבעלי חיים, כיצד אתה מסביר את מעשיך?"
כשברכיו נוקשות אמר האדם "הייתי טיפש ולא הייתי מודע למעשיי,
רחם עליי, בבקשה!" המלאך נד בראשו ושלח את החוטא השני למאה
שנות ייסורים בגיהנום.
קם השלישי, מבוהל אף הוא, היישיר מבט אל המלאך ואמר "אז זה
תורי אם כן" "כן, אכן כן, אריאל מתיתיהו?" "זה אני" הנהן האדם
"ובכן, מממ, פרצת לעשרה בתים, איימת על אינספור אנשים, פצעת
קשה את לא אחר מאשר החבר הכי טוב שלך, ושקרים אינספור, תן לי
סיבה אחת טובה למה אני לא שולח אותך למאתיים שנות ייסורים?"
"הייתי טיפש, ועודני טיפש, כל עונש אקבל על עצמי, ואם זה אומר
מאתיים שנות ייסורים על מנת שטינופת שכמותי לא תזהם את הגן
עדן, יהי כן"
ראה המלאך את ליבו הטוב והישר של האדם ושלח אותו לגן עדן.