בבוקר סגרירי אחד
אצלנו במטבח
קומקום רוטט ליווה בצליל
את ציפורי הכרך
אל פי הספל הפעור
רוקנתי כף סוכר
הייתי שמה שם עוד כף
אבל עוד לא נשאר

נמהל חלב לבן סמיך
במי הרתיחה
וריח הקפה רוחרח
בנחיר מלא שמחה
לחשה תמיסת הקפאין
לקום נא, די לישון!
כהרגלי פניתי אז
אל אדן החלון

הבוקר סגרירי היה
אפור ומעונן
ורק בעננה אחת
היה מין חור קטנטן
ודרך זה החור חמק
מין קרן אור שובב
חמק מאמא שמש
נח על קצף החלב

הו שמיל! נזעקתי,
זה הדג וודאי נמצא עכשיו
בכוס החם, שוחה
מתחת קצף החלב,
הרי מאז אותו הליל
שבו פגשתי אז
כמה רציתי לשוחח
עוד עם שמיל הלז!

וזה הקרן שמש
הוא וודאי יאיר היטב
את המשקה החם
הזה שבכוסי יושב
ולאורו אין בליבי ספק
אראה אותם
וודאי אפגוש גם שמיל אחד
הרי הם שמיל כולם...

היטבתי את תנוחת רגליי
על חבל הכביסה
סילקתי באטב אחד
את קצף התמיסה
נעצתי את אפי היטב
בעומק הקפה
שמיל! צעקתי, צא,
להתחבא זה לא יפה!

סליחה גבירתי, אינפף הקול
מתוך הכוס החם,
נדמה לי שלתחוב אפים
יפה איננו גם!
תואילי בטובך להתרחק,
המשיך הקול,
לצאת מספל הקפה
אינני כך יכול

נשאתי את אפי משם
אל האוויר הקר
מתוך הכוס יצא אזי
מין עוף שעיר מוזר
ובכן, אדון שבקפה,
אמרתי בקול רם,
הואל לומר לי מי אתה
ואיפה שמיל כולם?

קוראים לי פריץ, אמר העוף
וכאן אני יחיד
זה ספל הקפה החם
היה ביתי תמיד
שותפים איני אוהב
אורחים הם היינו הך
את שמיל כולם חפשי, מוטב
בכוס התה שלך

נדמה היה שזה הפריץ
דבר אינו אוהב
חשבתי לעצמי ובכן...
אולי הוא קצת רעב
הרחיקי נא את הכעך,
דיבר העוף שנית,
ככלל אינני מבכר
פירורים בקרקעית

וודאי תודי שהלכלוך
אינו דבר נחמד
וברשותך אומר, גבירתי
רק עוד דבר אחד
לטעמי את הקפה
מתוק מדי הכנת
אבוי! חשבתי לעצמי
איזה מין עוף פדנט...

הבטתי בכוס
ובראשי חרחור זדון
אולי אניח לה, ובכן...
להישמט מהחלון
בבוקר מעכשיו
אשתה רק תה או מיץ
כן, לא אשתה קפה בכלל
וזה הסוף לפריץ!

הבטתי בזנב העוף
זה העטור נוצה
בעוד הפריץ טורח כך
בבדל כנף קפוצה
את דופן הספל החמה
להבריק ללא רבב
כך עד שזו התנוצצה
בבוהק עז מוזהב

החלטתי שמן העוף
הזה היה לי די  
את 'כה אמר זרתוסטרא'
לקחתי לידיי
היי, זה ספרו של ניטשה!
קרא העוף בשחוק  
את מכירה את פריץ הזה?
הוא לי בן דוד רחוק!

ועוד לפני שבדיוק
הבנתי מה אמר
הוציא העוף מתוך הכוס
את 'לגניאלוגיה של המוסר'
ההוצאה המקורית,
תראי, זה כאן רשום
ואת 'אמר כה זרתוסטרא'
קיבלתי גם חתום!

אתה קורא הרבה?
שאלתי את העוף
וודאי השיב, משכיל אני
אני קורא בלי סוף
אני אוהב את אפלטון
ומה אוהבת את?
חשבתי רגע, מה הכי, הממ...
-ויטגנשטיין וקאנט

ודווקא עליהם לעוף
היה לומר המון
דיבר על 'האני'
'התודעה' ו-'הרצון'
שוחחנו עד שהמילים
היו כבר יבשות
אזי המצאנו לנו
עוד הרבה מילים קשות

דיברנו עוד על הדיבור
ועל דיבור זה גם
על הדובר ועל מקור
הדיבורים כולם
גידרנו את ההגדרות
פרשנו פירושים
לקרב בלשונות חמות
יצאנו חמושים  

כך דיברנו ודיברנו עוד
היה כבר מאוחר
דיברנו, אך מובן
שלא הסכמנו על דבר...
להתאמן על הפסנתר
היה עלי לחזור
את הקפה שהתקרר
שפכתי לכיור