New Stage - Go To Main Page

דני בלגי
/
זיכרון

אני מזמן לא נושם,
אז את מבצעת הנשמה.
אני דורך על פרח,
ואת משקה אותו.
אני כבר לא בודק את התחזית,
אבל את אומרת לי שמחר תזרח השמש.
אין בי תקווה,
אז את מחבקת אותי.
אני עייף ורוצה לישון,
אז את מזמינה אותי לרקוד.
אני אומר לך שאין לי כוח בשבילך,
ובמקום להיעלב את חושבת שזה חמוד.

את כל כך טובה אליי,
לא אשכח זאת אף פעם.

וכשנשמתי,
לך נגמר האוויר.
כשפרחתי,
דרכתי עלייך.
כשאצלי זרחה השמש,
אצלך היה חשוך וקר.
כשאיבדת תקווה,
הפניתי לך את גבי.
כשהיית עייפה ורצית לישון,
שרתי לך שיר ערש.
כשרקדתי,
דרכתי לך על הרגל.
כשלך לא היה כוח אליי,
הנחתי לך לנפשך.

היית כל כך טובה אליי,
לא אשכח זאת אף פעם.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 21/12/07 17:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דני בלגי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה