New Stage - Go To Main Page


מירי הייתה נערה מעט עצובה, ומעט מוזרה. בכל בית ספר יש תלמידה
אחת כזאת, מוזרה למדי, מרוחקת למדי, כאילו מוחה מטייל במחוזות
אחרים, ובשיעורים היא לא לגמרי שם, כאילו יש לה משהו יותר חשוב
לעשות באותו רגע, והיא השאירה את גופה הגשמי להקשיב להבלי
העולם הזה, ולקשקושיה הבלתי נלאים של המורה, בעוד נשמתה דואגת
לענייניה החשובים, וכך כולם יוצאים מורווחים. התלמידים האחרים
לא ממש הבינו את מירי. הם חשבו שהיא מוזרה, תלושה מהמציאות, לא
כמוהם, מוזרה מדי, ולכן הם נטפלו אליה והציקו לה מדי יום
ביומו, והם נהנו לראות את דמעותיה נקוות בעיניה, כאילו זו
הוכחה לכך שהיא אנושית, ואהבו לראותה בורחת רחוק רחוק מהם,
נמלטת מהסיוט הגשמי אליה נקלעה.
אף אחד לא ממש ידע מה מירי הייתה עושה אחרי הלימודים, הרי לא
ממש היו לה חברות, ובלימודים היא לא הייתה משהו, לכן התלמידים
היותר מרושעים שדנו בנושא הגיעו למסקנה שהיא עוסקת בכישוף.
בכישוף אפל ומסתורי מהסוג הרע, שיביא עליה את מותה בסופו של
דבר. הם צחקקו למחשבה זו, אבל קצת הצטערו. אחרי הכל, אם מירי
לא תהיה מי יהיה האדם שהם יציקו לו? אני אוהבת לחשוב שבמידה
מסויימת הם חיבבו את מירי, הרי היא הייתה הדבר אותו אפשר
להטריד מדי יום ביומו.
היה עדיף למירי אם היא הייתה מכשפה, או עוסקת בכישוף כלשהו, כי
אז היא הייתה מצמיחה להם שלפוחיות בכל הגוף, או שורפת אותם
בעודם בחיים. נקמה אפלה, מרושעת ושחורה, כמו נשמתם של אותם
ילדים. לא, מירי לא הייתה מכשפה. היא הייתה מתבודדת, ילדה
מסכנה שנקלעה למקום הלא נכון בזמן הלא נכון, אותה ילדה שניצוץ
המוזרות אצלה בלט, ואותם ילדים לא הבינו אותו כראוי, פחדו
ממנו, והעדיפו לנדות אותה.
עוד דבר מוזר בנוגע למירי היה שהיא העדיפה לקרוא ספרים. ספרים
מוזרים, על פנטזיה וקוסמים, על דרקונים ונסיכות חגורות בחרב
שיוצאות להציל את הממלכה. כאשר הבנות סביבה פטפטו בהתלהבות על
אותו מכנס אותו קנו באחד מהחנויות בעיר, היא נעצה בהן את מבטה
בשאט נפש, וחזרה לספר עב הכרס שהחזיקה בידה.
בשיעורים, כאשר היא לא הייתה באותו מצב מוזר שלה שמחשבותיה
נודדות למחוזות רחוקים וטובים יותר, היא שירבטה במחברתה. אף
אחד לא ידע מה, כי היא נעצה מבט זועם בכל מי שהתקרב, והתכנסה
בתוך עצמה, כותבת חזק יותר ומהר יותר.
יום אחד, כשחזרנו לשנת הלימודים מהחופשה, מירי פשוט נעלמה. אף
אחד לא ידע מה קרה לה, ואיפה היא, מכיוון שאף אחד מהתלמידים לא
טרח ליצור איתה קשר בחופש, היא לא עניינה אותם בחופש, היו להם
שעשועים אחרים.
לאט לאט החלו השמועות לזרום בכיתה. מעשי הכישוף שלה הרגו אותה
בסופו של דבר, נשמע מצד אחד. היא התאבדה, שמועה אחרת גרסה. היא
ברחה מהבית, הציע אחד אחר. כעבור כמה שבועות, מירי נשכחה כליל
מתודעתם.
ורחוק רחוק, על צוק בארץ רחוקה, עם דרקונים ונסיכות, קסמים
ואבירים, עמדה נערה אחת, וחייכה.

מוקדש באהבה לכל אותן בנות שרצו ורוצות לברוח.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 25/5/08 22:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ג'יין לאולייס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה