מילים ולחן: יובל ברוסילובסקי.

תשע חמישים ותשע -
עוד דקה כבר מאוחר:
לא מגיע.לא מופיע.

איחור כזה של הבחור
מתחיל להראות לי קצת מוזר:
לא הודיע. לא התריע.

במצב כזה כבר מתחילים לחשוב על משהו שקרה לו
או שתקע לי איזה ברז שזורם ממנו ביטחון.
לא נעים להודות שפולניזם לפעמים עובר בגנים,
אבל לך תדע מתישהו אולי יקרה אסון.

די כבר. נמאס כבר.
נשבר כבר לחכות. תמיד
אותו דבר. אולי הוא לא זכר
ואולי בעוד דקה, אולי יבוא לפה.
המשיח עוד יגיע לפניו.
לא  מגיע, לא מופיע -
והזמן שלי נגנב.

עשר ועשרים וברור לי
כבר שלושים שניות שהוא
לא יגיע. לא יופיע.

וכל פרצוף על איזה גוף
של בן אדם נראה כמו החצוף
שלא הודיע. לא התריע.

במצב כזה כבר מתחילים לחשוב מה עשית לא בסדר,
ושותים עוד מהברז שזורם בו חוסר ביטחון.
לא נעים להודות שרחמים עצמיים לפעמים עוברים בגנים,
אבל מותר לי, הרי קרה אסון.

די כבר. נמאס כבר.
נשבר כבר לחכות. תמיד
אותו דבר. אולי הוא לא זכר
ואולי בעוד דקה, אולי יבוא לפה.
המשיח עוד יגיע באדר.
לא  מגיע, לא מופיע -

קבענו למחר.