דן ספרי / הם קוראים לו |
ילד שקוראים לו דן
מביט בי בעיניים בהירות
באותו המבט הבוטח לכאורה
הוא מחפש את אימא ואבא
לאחר המשחקים
לאחר הבכי
הוא עומד לו בגן
מחזיק בידיו
את כל התום שבעולם
נשען על הגדר
ליד הגננת והחבר הכי טוב שלו
בעוד המון שנים של משחקים
כשלא יחזיק יותר דבר בידיו
אולי עוד יזכור אותם
כמו ילד אחר
שכבר מזמן הפסיק לבכות
ועדיין מחפש את אימא ואבא.
הם עדיין קוראים לו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|