הבטריה בפלאפון עוד שניה נגמרת, מה אעשה?

אני חיטטה בארנק, תרה אחר פרוטות לצריכת מנות ניקוטין ביוקרה,
אם ישאלו אותי והסכום לא מספק.
מבט חפוז אל התקרה, כאילו שם מסתתר הפתרון לכל צרותינו, רגע של
פקפוק  והנה צץ רעיון!
מתחילה להיזכר איפה שמתי את העודף מהפעם ההיא שקניתי את הוודקה
והעגבניות. אני נזכרת בחיוך ומתחילה בחיפוש פולשני בדירה אחר
אותם המטבעות.
משאנוכי הגעתי למעוז חפצי, המטבעות הקסומים לא היו בנמצא.
אבל המכשיר כן, עמד שם וקרץ, כמו להביט לתקרה,צץ פתרון!
עשינו שתיים והמשכתי לטייל בדירה, פה מצאתי שקל, שם רק חצי
ובסוף אחרי שעתיים שלמות של חיפושים מתישים וכאב ריאות מטלטל.
נותרתי אנוכי עם עצמי ואני ועדיין קצרה בשקל שלושים. מבט
מתוסכל מפה ולשם, אני ועצמי בבחילה פנימית כואבת ורק אנוכי
נותרתי בתחושה די בסדר ועדיין יש חשק לסיגריה.

ירדתי למטה ובכל הכסף שהיה קניתי סיגריות בודדות, יצאו
שישה-עשר מקלות לבנים ויפים שלשאוף מהם לא יכולתי שלא.
בפרץ של אנרגיה אני בדירה, אם תשאלו את אנוכי אני את עצמי לא
ממש מחבבת, אבל איכשהו חיים בהרמוניה.
ועכשיו גאולה ברגע של אמת - אני עצמי ואנוכי ישבנו סופסוף
לסיגריה!