[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יום טוב
/
אבנר ושמעון פרס

ביום בו נבחר שמעון פרס לנשיאות המדינה, סולק אבנר מהשוק ע"י
זריקת בצלים.
אבנר, כבן 60, חולצת כפתורים כחולה ומכנסי ג'ינס דהויות, נעלי
ספורט ישנות שלא נקנו במקור בשבילו, צעק תוך כדי: "אני מכיר את
אבא שלך! חברת ניקיון! אני מכיר את אבא שלך. טפויומט!"
צעקותיו כוונו לעבר זורק הבצלים, סוחר ירקות הצעיר ממנו בכ-30
שנה, שביד אחת החזיק בקבוק בירה כמעט ריק מהחלק העליון שלו
וניער אותו קדימה ואחורה כמסמן בעזרתו לאבנר -"בוא. בוא!" אך
ביד השנייה סימן משהו אחר לגמרי, זרק בצלים בכוח כאילו אמר
"לך. לך!".
הסימון להגיע היה רצוף ורגוע, לעומת הסימון ללכת שהיה מקוטע
ומתפרץ.
עבור אבנר, כמו עבור כל אדם סביר במצבו, הסיטואציה הייתה חד
משמעית והוא הזדחל אחורנית תוך כדי צעקות חוזרות ונשנות וגרירת
העגלה שלו. העגלה הייתה מבוססת על פח זבל ירוק, כזו של מנקי
רחובות. בתוך העגלה היה תיק ובו ירקות שאסף אבנר בשעה האחרונה.
השעה הייתה שעת דמדומים, סיומו של יום עבודה בשוק הכרמל,
השקעים בכבישים המשובשים כאילו שבעים מהשלוליות שנקוו לתוכם
בעת השטיפה היומית, רק בצל חולף הרעיד מדי פעם שלולית שקטה.
מעניין לחשוב איך השיג אבנר את העגלה שלו.
אולי בכח? אולי מצא מנקה רחובות חלוש אף ממנו, איזה אינטלקטואל
מהגר שירד מנכסיו, התקדם אליו בחזה נפוח ותלש מידיו את העגלה,
הסתובב והלך לאט לאט לרחוב אחר, ומשם זרק את המטאטא והיעה
(אולי שמר אותם?), וזיווד את העגלה בדברים פרקטיים: תיק שמצא,
שקיות, בקבוק מים, כמה בגדים.
אולי דווקא התגנב מאחורי המנקה, בשעת בוקר מוקדמת מאוד, וכשזה
עבר את הכביש תפס את העגלה וברח, והתחבא עם העגלה בכוך ברחוב
סמוך עד הערב, עד שאזר אומץ ויצא, תחילה ללא העגלה, לבדוק אם
המנקה עדיין באזור, ורק אח"כ הוציא את העגלה. אולי רק אז רוקן
את הזבל שהספיק להיערם בפח הירוק. סביר שרוקן את הפח על המדרכה
ברגע היציאה מהכוך.
ואולי קיבל את העגלה ממנקה רחובות אצילי שחש בכמיהתו של אבנר
אל העגלה, וברגע אחד התחברה לו תחושה זו עם מהלך חייו התקוע,
והויתור על העגלה היה פריקת עול מידית ומשחררת, מה שהרגיש כל
כך נכון עד שפרחה נשמתו.  
לאבנר אין מבטא, וניכר בו שהוא מכיר את הסביבה הקרובה. הוא
צועק ומתלונן, אך מתרחק במיומנות וברור לו לאן הוא הולך.
איכשהו נראה שיש לו בית באזור. אולי הורישו לו הוריו בית
שקיבלו כשעלו לארץ בשנות ה-50. ייתכן שאחד מהוריו עוד בחיים,
ובמצב כזה סביר שאבנר גר איתו בדירת ילדותו. קשה לדמיין אותו
כבעל משפחה משלו.
ביום בו נבחר אבנר לנשיאות המדינה, סולק שמעון פרס מהשוק ע"י
זריקת בצלים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ויאר אלהים כי
רבים חטאי העם
וישלח בהם חרון
אפו וחרון אוזנו
וחרון הביצה
השמאלית שלו

- תנ"ך 2000


תרומה לבמה




בבמה מאז 14/5/08 0:20
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יום טוב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה