אין מספיק מילים לתאר את העיניים היפות האלה. אין די תיאורים
דימויים ומטאפורות בשפה העברית שיכולים לתת פייט הוגן אל מול
שתי עיניים שהנפש המדהימה שלה בוקעת מתוכן. אני מביט פנימה אל
הכחול האינסופי הזה שאפילו השמיים או הים הכי כחול לא יכולים
להתחרות בו, ועולם של אושר, הבנה, תשוקה ואהבה עולה על גדותיו
בתוכי עד שאני כבר לא יכול לשאת יותר בכל הרגשות ומפנה את מבטי
אל עבר גופה העירום.

      היא כל כך יפה ועדינה שאני לא יכול שלא לשלוח יד ולגעת
בה, לוודא שהיא מסוג החלומות שלא מתפוגגים ברגע שאתה צובט את
עצמך.
אני בה, בכולה. מכפות הרגליים הקטנות והרכות שלה, ברגליים
הארוכות ומעוררות ותאווה שלה שמסתיימות בישבן העגלגל שלה, שרק
המבט בו מעביר צמרמורת בכפות הידיים המשתוקקות שלי.מעביר מבט
בצווארה האצילי, יורד משם אל עבר שדיה המעוגלים והזקורים,
ממשיך לבטן הקטנטנה הקטנטנה והמבט שלי מחליק עליה - כמו מים
המחליקים לנחל, אל עבר נקודת המפגש שביני לבינה, וכמו נוף
מושלם שנהיה מושלם עוד יותר לאור זריחה, אור הנרות הופך אותה
לאוצר היקר בעולם.
       אני אוזר אומץ וחוזר להביט בעיניה, בכחול העמוק
ששלהבות קטנות ובהירות שזורות בו, רוקדות ריקוד דומם ומדויק
סביב לבבת עינה. אני טובע ללא התנגדות בתוך העיניים האלה,
והחיוך שלה מאשר שטעמתי טעימה מהנצח.