מיכאל אביב / 06. עד השיגעון |
לא כל הנוצץ בהכרח הוא זהב
מאבד משקל וצובר קהל על הבאר
מדבר נמוך וחושב עמוק
והכל מתחיל ממבט מכושף
והמחשבות בתנועות חדות
ממשיכות לטייל כשנגמר
היא הולכת, לא עוצרת
לא שמעה אותי, לא מכירה אותי
עד השיגעון
אני אמשיך לחפש אותה
במבט לאחור היא כבר לא תזכור
מה שלא נמשך כמו נשפך אל הפח
מדבר אל עצמי וחושב אותה
מביטה מקרוב בעיניי
עד השיגעון
אני אמשיך לחפש אותה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|