עריתי לקרבי
את מיצי קיבתי
שוב פעם ושוב פעם
שתיתי אותי
והטעם ערב לחכי
והיה הוא גם מר
להקיא, את תוכי,
מפנימי אל חוצי
אצתי לשוב לביתי
שמא תהיי שם איתי,
לשתות עמדי, לאכול מפתי
אך אינך שם, ביתי
ואייה למבני, ללבני בניני,
למסד בינתי, אייכם?
שאתם אינכם, וההיא,
איננה. השיבו לי את זמני! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.