ועדיין שהשמיים כחולים,
האנשים מתהלכים,
קשה להאמין;
עם עודף הברירות, עדיין
אין מקום לטעויות.
וגם מחר כשתתעורר אני
מבטיח לא להישאר עם
התחושה שיש לי עדיין מקום
פנוי, בין כל המילים.

גם כשאנחנו נפרדים,
אנחנו עדיין ממשיכים במסע
ארוך לעבר אמונות טובות,
מעבר לדרכים הריקות.
אלף מילים וכולן נישאות
לתבוסה, מתי אוכל ללמוד
בדרך הקשה?

אלף דרכים, כרוכות בטירוף,
כרוכות בעובדות;
דרכים שמחר אצעד בהן,
במטרה לגלות המשכיות שאבדה,
שנותקה בשל חוסר תחושה,
אז עם הרבה רצון והמון כוח נפשי,
הבעיה פחות קשה.

ולמרות הכל שנדמה, שמשהו כמל
לו, השארתי עקבות ואינסוף פתרונות,
שיגלו סיפור חיים,
על בן אדם שלא מצא מספיק כוח
להיפרד מעלבונות ולהמשיך לחיות.

ועדיין,
אין לי שום מטרות,
אין לי שום תשובות לשאלות לא פתורות,
רק חלקים שבורים מתמונה שלמה של חיים -
לא מספיק טובים ומלאים.
עדיין נשארתי להמתין שיחלפו הזמנים,
אז אני כאן, עדיין - אני כאן.