היינו סופי שבוע
וסופי השבוע היו חיים שלמים,
אני זוכר אותך
שוכבת בחדרי
ללא זמן וללא בגדים
ואותי
עירום מדאגות
שוכב אתך.
היינו מיטה רכה
והמיטה הייתה לנו מקדש,
אני זוכר אותך
מרשמלו ורוד
ואותי
עטוף בצמר גפן.
היינו קול תרועה ורעש
והרעש שלנו היה השקט שלי,
אני זוכר אותך
צועקת ונשארת
ואותי
חסר אונים
נשאר שלם אתך.
היינו בלגן
ובבלגן הזה
אני זוכר אותך
זרוקה אצלי בכל פינה
ואותי
יודע בדיוק איפה כל דבר נמצא.
בלעדייך
הכול כאן מסודר
אך איני מוצא מאום
גם לא את עצמי
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.