אני כבר כלכך
טעונה
שמספיקה לי
מכה קטנה
בקצה ה
זרת
ואתחיל לירות פה
בכולם
במרחק
ארצות וים
ממך
שיערי קשור
בגומייה שלך
מתוח
עד זוב
דם
כמעט כמו ש
קשרתי עצמי
אליך
ואני לא
מפזרת
(בינינו כבר
אין
מתח)
כמה אחורה אצטרך
לחזור
כדי להשאיר אותך
מאחוריי
?
"אני לא טוב בפרידות"
אתה מהאנשים האלה
שלא שוכחים
לא
מצחיק קצת
שאתם משתמשים
באותו בושם?
אני מתעוררת כל בוקר בשבע
במיטת קינג סייז ל
סדינים תכולים
לצדו
ואני רק חושבת
שאלה לא
הסדינים הסגלגלים
או הכחולים כהים
בהם אני רוצה
להקיץ
(הוא
אמר לי מקודם:
"אני
חושב לגדל
שיער ארוך")
"תני לי להפשיט אותך
אז מה אם את צריכה
ללכת,
אני רוצה
לזכור
את הגוף שלך בדיוק
ככה"
הגוף שלי
אמור
בימים אלו
למחזר את
הלילות שלנו
מתחילת החודש
לפני שטסתי,
אז,
באמת
לא יישאר ממך
בתוכי
כלום
אני משקרת
טסתי לרכוש
עצמאות ב
דולרים
אולי גם
לשכוח אותך
על הדרך
ארזתי את חולצת
הפינק פלויד שלך
במזוודה לכאן
הלוואי שיכולתי
במקבץ הזה
לסגור אותך
ולנעול
ובכל זאת, למען השם,
אני כאן;
בארץ זרה
רחוק כל-כך מה
בית
(פעם הייתי
קוראת
לך
הבית שלי)
אני מכניסה את כל
הרגשות שלי
לתוך מכונת הכביסה
שלנו
ומוסיפה
הרבה מרכך
הנוקשות שלך
קשה לי
עשרות חודשים היינו
יחד
אז,
לפעמים
זה מרגיש
כאילו המרחק בינינו
הוא עדיין
חמש עשרה שעות
טיסה
כשאתה
שוכב לידי
אתה שואף להגיע
לפסגה
אני רק שואפת
ונושפת,
כן, בעיקר
נושפת
אמריקה בייבי, אמריקה;
אבל אהבה
כבר אין בינינו
אני מעריכה
ואתה
בודד
לבינתיים
זה מספיק
אין לך נמשים על הגב
16-26.11.07
USA |
