מהלכת ברוחב אופקיי
הכול שדות ירוקים
קופצת עם רגליי
מעל עשבים שוטים
הרוח חזקה בי
שערותיי מתעופפות
הולכת לבדי
באפיסת כוחות
סביבי כאב לעיתים אף כיעור
נכנס לבפנים ויוצא לחיים
מכל זה החלטתי לצייר ציור
שיכיל את כל הצבעים
לבי כה ערני
לכל הרחשים
אינני אני
הנני חושים
שמש שוקעת, אנוח על אדמת בינתי
אביט אל השמיים, אל הכלום הפסטורלי.
הסיפוק, חשבתי, ניכר ביצירתי
הדרך אליו - להיות טוטאלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.