[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אורי עגנון
/
דיאלוג.

נכתב בשיתוף עם יונתן בלומינפלד, לפני שנים רבות.

איש1: אני מת מרעב.
איש2: ששש... כולם ישנים.
איש1: (בלחש) אני מת מרעב...
איש2: (בקור רם) מה?
איש1: אני מת מרעב.
איש2: ששש... כבר אמרתי כולם ישנים. וחוץ מזה איזו מן שעה זאת
לאכול?
איש1: אחת וחצי בלילה.

[מתיישבים]

איש1: אתה יודע על מה חשבתי?
איש2: אני חושב שאני יודע על מה חשבת, ואם זה נכון אז אני מניח
שאני יודע על מה חשבת לא?
איש1: מה?!
איש2: אם אני חושב שאני יודע על מה חשבת ובאמת חשבת על זה ואני
חשבתי על זה שאתה חשבת את זה ואתה באמת חשבת את זה אז כנראה
שכן. לא?
איש1: מה?!
איש2: אתה יודע על מה אני חשבתי?
איש1: אתה יודע על מה אני חשבת?
איש2: איך אתה חשבתי.
איש1: אתה יודע על מה אתה חשבתי?
איש2: אתה חשבתי שאני חשבת שאתה חשבת שאני חשבתי שזה לא
חשוב!!!
איש1: מה לא חשוב?
איש2: מה שאתה חשבתי.
איש1: אז מה אוכלים?
איש2: ששש...
איש1: (בלחש) מה אוכלים?
איש2: מה שיש...
איש1: מה יש?
איש2: טוסט עם שוקולד.
איש1: (בנימה פרסומית) גם טוסט וגם שוקולד?
איש2: כן. למה?
איש1: אז בוא נאכל.

[ניגשים לשולחן עם אוכל]

איש2: אתה יודע מה הולך טוב עם טוסט ושוקולד?
איש1: עוד שוקולד?
איש2: לא
איש1: עוד טוסט?
איש2: גם לא...
איש1: כלב צ'יוואווה קטן רכוב על חד אופן על חבל בקרקס מצופה
בסירופ מייפל וסוכריות צבעניות כאלה של ימי הולדת וכל זה בתוך
תןף מרים?
איש2: גם... אבל אתה יודע מה עוד? מים! עם קרח!
איש1: [מביא מים]
איש2: זלו... זלו...
איש1: מה זה לא...
איש2: חשבתי, מה אם למישהו היו קוראים זלו.
איש1: אז?
איש2: תחשוב על זה... אתה הולך ברחוב ואתה רואה מישהו שנראה
כמו זלו, אבל זה לא זלו.
איש1 :אז?
איש2: אז אתה קורא לו "היי זלו" ואז אתה חושב: רגע! זה לא
זלו...
איש1: רגע ומה אם למישהו קראו זכן...
איש2: אז?
איש1: אז נניח שאתה הולך ברחוב ואתה רואה מישהו שנראה כמו זכן
אבל זה לא זכן וזה כן זלו.
איש2: מי זה זכן?
איש1: אני לא יודע אבל זה לא זלו זה בטוח.
איש2: ומה אם זה לא זלו וזה לא זכן? אז מי זה?
איש1: אולי זה אני?
איש2: רגע אני אבדוק.
איש1: הוא דומה לי?
איש2: אתה, זה לא.
איש1: אולי זה אתה?
איש2: זה לא אני! הייתי מזהה אותי! מה אני? טיפש?!
איש1: סליחה...

(שתיקה מביכה)

איש1: תגיד... איך שעם הזמן בכוס יש יותר מים ופחות קרח?
איש2: תראה...
איש1: (מתפרץ) אולי... המים אוכלים את הקרח...
איש2: מה?!
איש1: יש פחות קרח ויותר מים... המים אוכלים את הקרח...
איש2: (מתפרץ) והם משמינים...
איש1: נכון...
איש2: זה מובן מאליו... תחשוב! נכון שתמיד אומרים שבסוף כל
הקרחונים יעלמו, וכל וכל העולם יוצף?
איש1: נו?
איש2: אז תחשוב לא יהיו יותר קרחונים, נכון? אז למים לא יהיה
מה לאכול, אז הם ימותו מרעב, ויצופו!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני כותב רק
שירים
ארספואטיים.






אחד מתחבט
בשאלות
אוקסימורוניות.


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/4/10 12:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורי עגנון

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה