אדם הלך בשדה. לידו הלך איש. אדם הביט ברגליו של איש הדורות
באדמה הלחה. חיוך עלה על פניו. הוא החיש את צעדיו והלך לפני
איש. אך איש לא מוותר כל כך בקלות, הוא הגביר את קצב הליכתו
ועקף את אדם. ראה הלה את איש שרגליו חובטות בזרירזות בשביל
העפר והחיש צעדיו. כך הם היו, זה מחיש צעדיו וזה מגביר את קצב
הליכתו, זה מגביר את הקצב וזה מחיש את צעדיו על רצפת האספלט.
בן האנוש הביט על הרגלים האויבות לו רצות על רצפות השיש והחיוך
שהיה על פניו, או שלא היה על פניו, נמחק כשראשו פגע בקיר
הבטון.