לכי ילדה אל דרכי הנכתב, רוצי וראי מה צופן הכוכב
אל נא תבכי מתלאות יעדך, דמעה אל תזילי כי אני עם לבך
זהו שמך החרוט על חרבו של הבן, כי שם את ראשו אל נתיב הגרזן
לא אבקש אך גם לא אמאן, תני לרוחי בגופך לקונן
פתחי נא דלתך הצנועה בפניי, הרימי ראשך ובואי אליי
זוהי אש הגורל ששורפת את שמי, הניפי ידך וקחי את ידי
זעקת הדמים בקולי תהדהד, קורא לך לבוא ומבלי לפחד
איתי אל ההר בו נשב ונצפה, בכל אשר על אדמתנו קורה
סבלך הוא סבלי ודמעתך דמעתי היא, במקום בו תדרכי אדרך ראשון
שלא תפלי
כענן השלום ממעל ארחף, אשמור ואגן מכל הבא לרעתך
ארכין ראשי לפעימות לבך, ולעולם אקריב חיי למענך
אז דאגה אל תראי כי מאמין בכוחך, תאמיני בטוב...
תאמיני בעצמך. |
