שוב
אתה נמצא אתי.
וכל הגוף כמו צל רודף אחר החלומות
שבאנו להגשים, למרות השפל
אך יש תקווה, והן באות -
ההארות.
ושוב
אנחנו שנינו ניגרים.
כמו שמחות במאגר של רגשות כל כך שונים
מכל האחרים וגם אנחנו,
שונים מאחרים.
וכך גם שוב
אילמים אנחנו ועיוורים.
והיקום במלחמות וסבל, בעוני וברעב.
שונה הוא מאתנו, הרי שכח הוא לוותר על נקמות,
למרות הכול ישנן עדיין תמורות.
עושה הוא חסד ייחודי -
עולם אכזר קופא, שותק
כששוב אתה אתי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.