מילים הצטברו בתוכי
ורק חיכו
בקוצר רוח
לרגע
כמו זה
לפרוק את הכל
ולגלוש על הדמעות
ועל הרגשות
לנסוע עליהם
כמו גל ולהרגיש
עד הסוף ולומר את הכל
שלא יישאר.
שיהיה ריק
וחסר תוכן
ותכלית
לחלוטין
כי רק כך
אוכל לדעת
שאני אמיתית
ומלאה.
כי רק אז אדע
שאני חיה
ולא רק קיימת.
שאני מקיימת
חיים.
רק כך אוכל לדעת
ורק כך ארצה לראות
את הדברים שלפניי
כמו שהם
ובלי מסכה
ובלי סיפור אהבה
פשוטים
ויפים בכל זאת
כמו שהם. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.