על החיים
הימים מציעים מעטה שגרתם
לרקום לו לאדם נפח
בהיעדר תכולה.
תודעה עלומה במארג של תפיסה
מחרישה שאיפתה
למרגלות נהר האכזב
של חוויה...
המוות
ניתק הוא האדם
מממד הזמן,
כמו חלף בנשב
אל דום הרוחות,
והעולם לא מבכה היעדרו...
המשכיות
יתדפקו גלי הים אל עצמם
ורק אל החוף;
וקיומנו, האפשר יגיח וינסוק
מקצו של הסוף? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.