יושי גל / טעם האושר |
שוב חמקה לי שנתי ופקחתי עיניים
להבהוב בסגול מעוור ותמונות
שהיכו בי בכוח עמוק בקרביים
שיחקו הילדים בחצר הקטנה
של הבית בו גרנו כולנו יחדיו
הגדול כבר בן ארבע הקטן בן שנה
וגורת חתולים, זה היה בסתיו
טעם האושר זהר כמו בועה באוויר
ואז הוא פקע והותיר אור חיוור
וגבר לבד, עם גיטרה ושיר
ומחנק בגרון ועצב עיוור
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|