בין רגלי העוברים
בין מוסכים לבתי זונות
ראיתי פעם
צוהבם של סביונים
בסדקי המדרכות.
לא נימפות מים
לא שושנים צחורים
לא עצים שראשם בשמיים
לא להבות צאלון
וסגול סיגלונים.
סתם סביונים
נשמרים לנפשם
בתוך שמן ופיח
קטנים ונמוכים
נחבאים אל סדקים
אלינו מתריסים
הביטו למטה
אנחנו כאן, ואנחנו חיים. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.