גשם. אני נרטבת, גם את, השמיים אפורים
העננים קרובים לנו כל כך עד
שכמעט נוכל לגעת
אני מביטה בך
הצעיף שלך מסתרבל בשערך השחור
ואני מחייכת אלייך.
את תביטי בי בפליאה
אני אשיב לפליאתך בין השורות שלי
בין הקיפולים שעל המצח
הידיים קופאות
הצוואר משתוקק לשפתיים
הלב כמה לפעימה משותפת
החום שלך
נשיפות מטיילות על גופי מהבטן
ומטה
נוגע לא
נוגע
פוגע כמעט ולא
פוגע
אני צוחקת
את מתלווה אליי
(המבט שלי נתפס בך.
לא יכולתי להזיז את עיניי מעיניי הדבש שלך
הן בהירות
בוהקות כמו
ערמונים מהאש
קוראות לי לבוא)
(2.8.07) | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.