עד להיטמן
בעפרה של אמא
אדמה
הו שלום
בוא שלום.
היינו תועים בנבכי החיים
היינו כל הימים רוצחים
היינו מתנכרים
לדברי אנשים הוגים.
היינו חיילים.
הפכוני לחייל,
נתנו הנשק לי ביד
ואמרו לי:
לך רצח
עד להיטמן
בעפרה של אמא
אדמה
איכה אסרב, יש חוק, כלא, בית סוהר,
חירות.
שלום.
אמרתי שלום כמו לעצמי
שלחתי עצמי
לרצוח.
לו רצחוני היה לי קל מלרצוח.
כאב לי לטמון ראשי
בבטן אמא אדמה
כבת היענה.
עברו שלושים שנים אולי
קמעא אף יותר,
בגרתי יתכן
איני כל
כך מתבכיין,
עדיין חייל,
עדיין מרצח בכורחו של החוק
כמו אז מיני ימי תעלת סואץ.
עתה יודעני
אמרו הם מה אמרו
הכל אני עשיתי
אני רצחתי.
כאב לי לטמון ראשי
בבטן אמא אדמה
כבת היענה.
נולדתי להיות אחרי חי שנים
חייל מרצח
להתגייס לצבא
להרוג ולהיהרג
בה אמא אדמה
עד להיטמן
בעפרה של אמא
אדמה
יודעני
יש דברים שאנשים
הגונים לא עושים
אנשים הגונים
לא כותבים אחר
כך שירים
אלא קודם
לא עושים.
שלום.
עד להיטמן
בעפרה של אמא
אדמה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.