05.01.07

למה את לא כאן לצידי? ומה לך בלעדיי?
על מה את חושבת כשאני אוסף את חלקיי?

פוחד שתיעלמי ממש כמו שהופעת,
פוחד שתסתגרי ממש כמו שנפתחת.

הרגש בשבילי תמיד היה חידה,
לספוג אותו כנראה לעולם כבר לא אדע,

לא מצליח כלל לישון, לא מצליח כלל לנשום,
מנסה להירדם אולי תבואי בחלום.

ונניח כי הגעת, לבקר בחלומי,
מה אעשה כשאקיץ לי משנתי.

כל כך לוחץ לי בחזה, ממש פיזי הכאב,
מנסה לתת מנוח, לראש יותר ללב,

אך אין המנוחה שמתאימה היא לליבי,
רוצה להעניק, לתת את כל שבקרבי.

לא קורא אותך טוב מספיק, אולי מתקשה להאמין,
מגייס את כוחותיי לנסות ולהבין.

מצחיק, לי נדמה שנולדת בשבילי,
לעומת זאת חושבת את נולדת לשני,

איך מראים כזה דבר למי שעוד לא מוכנה לראות?!
איך שומרים על המומנטום עד שייעלמו היערות?!

כי כשתוכלי לראות מבעד לעצים,
מבטיח לך תראי, את אותם הנתונים.

אולי היה נדמה, שהיה אחד שלך בודד,
אך יש מתאים יותר, שכרגע מתגמד,

מנסה אמות מוסר פשוט לא להפר,
לא לאלץ את הדברים, המצב לא להחמיר,

לא רוצה בכוח, רוצה שהיא תרגיש,
ממתין שהיא תקרא לי ואז מיד אחיש.

אך בינתיים, היא לא לצידי, ומה לה בלעדיי?
על מה עכשיו חושבת כשאני אוסף את חלקיי?...