אף פעם לא הצלחתי לחשוב רצוף יותר משתי דקות. ואחרי המון
מחשבות קטועות וכוח אפסי שמצליח לקחת אותי הגעתי למסקנה שאין
לי בשביל מה לכתוב על עצמי.
אז עכשיו בשבילך, יש לי רק דברים קטנים לומר ושתי שניות
לצרוח.

[1. לעולם אל תחפש את עצמך כשרטוב בחוץ]
אני אף פעם לא מבינה איך יש לי זמן ללכת פה. אני כאילו ממהרת
אבל בעצם אני לא ממש הולכת, בעצם אין לי ממש לאן ללכת.
ובמקום להמשיך לרוץ במסלול שלי אני סוטה למסלולים אחרים ועוצרת
שם בשביל להסתכל על מכוניות חונות ואנשים נושמים
ונהרסת על ידי גורמים חיצוניים

ולי יש עוד נפילות
ולי אין עוד זמן ליפול.

[2.לעולם אל תחפש את עצמך כשאתה לא יודע מה לחפש]
אני יודעת שאתם משקרים לי. אני יודעת ששיקרתם לי במשך כל הזמן
שאני כאן. ואני יודעת שלא התכוונתם ורק רציתם לחסוך ממני את
האמת-
אבל הכל אמת.
בינתיים אני שותה את השקט והחושך הזה מטפטף עליי כמו טיפות של
רעל, המון טיפות של רעל,
הכל מורעל כאן.
ואני ממשיכה לשכב כאן בחושך המוחלט הזה,
כשהמון ידיים מסביב מאיימות לקחת אותי
כשיותר מדיי אנשים מדברים בתוך הראש שלי
וכבר שכחתי איך לפחד.

[3. לעולם אל תחפש את עצמך]
כבר לא מעניין אותי מה אנשים אחרים יודעים, אני כבר לא יודעת
כלום. מנסה לנשום רק כמה שצריך, אף פעם לא יותר ממה שאני
צריכה,
מנסה לקחת את עצמי למקום הבא בלי שאף אחד יידע.
כבר יותר מדיי פעמים ניסיתי לשים קץ לסוף הזה, אבל אף פעם לא
סיימתי את המציאות-
אף פעם לא ידעתי מהי מציאות.

אני יודעת שאני מדמיינת, ושאתם לא באמת, ושאני לא באמת, ושאני
סתם מדברת לאוויר-
רק אל תוציאו אותי מכאן
אל תקחו אותי;
זאת לא אני

ז.א.ת. ל.א. א.נ.י.