שתיקה מעיקה
רצפה עקומה
מחליקה על מים צורבים
מלוחים, ממליחים
את פצעי הלב היחפים

התחמקות או אולי אמת
אין לדעת את
שהלב רוצה
רואה צריך מגיע

כל שתיקה מגדילה את הרווח
אוויר בין מלים
כמו סכין בלב.

רוח פרצים הנושאת בקרבה
רעד של סוף ספק התחלה
אולי זה נגמר מה קרה
לא קרה
כלום
פשוט
כלום

הכול פתאום שקט,
רק דמעות ניגרות על שפתיים
ים של מרירות סוחף
ובאופק -
מצוף של תקווה.

עתיד טוב יותר נמצא שם,
או שמא שממה עמוקה
אטומה, כמו שתיקה

כל שתיקה מגדילה את הרווח
אוויר בין מלים
כמו סכין בלב.

אולי זה נגמר או אולי
התחלה
שאין לה בסיס קיומי משמעי
חסרת תועלת
חסרת חיים
עייפה.

כל מבט הוא תפילה
לאל החיים הנצחי,
עשה אותי כך שאמות
ביום מן הימים
כי חיי נצח, גרועים מן
המוות.

ובשקט בשקט, בין הסדינים הלבנים
עשה אותי לא מרגישה,
בלי כאב, בלי תקווה, חסרת ציפייה

כי השטן הוא לא אחר מתקווה כנה
לעתיד טוב יותר,
עדיפה אכזבה.

כך לפחות -
לא כואב.


24.11.07

"כל מבט הוא סכין בלב שלך
כל מבט, סכין, בלב..."