מאין באה אליי המוזה היום?
אולי מהחושך?
אולי מהיין?
אולי מהצבע של העיניים שלך?
אולי מהריח שלך? מהחיוך שלך?
מהשיער שלך? אולי.

יש לי מוזה
אולי ממזג האוויר?
אולי מהספר שעכשיו גמרתי לקרוא?
אולי מהשפתיים שלך? אולי.

יש לי מוזה
מאין באה אליי המוזה היום?
אולי מהשמש שהייתה היום בשמיים?
אולי מהשוקולד שאכלתי?
אולי מפני שראיתי אותך היום? אולי.

בדמיון שלי אני מספרת לך הרבה סיפורים יפים, אתה שומע אותם?
בדמיון שלי אני מרגישה אותך ונוגעת בך.
וגם אתה נוגע בי. בדמיון שלי.

אני רוצה לבכות היום
בדמיון שלי גם אתה בוכה איתי, ולא בגלל עצב

אני יפה היום
אני כל כך רגישה היום
אני מלאה ברגשות היום
ואני כותבת לך היום,
לא רק בדמיון שלי.

אני לא יכולה להפסיק לכתוב
אני רוצה לקרוא לך את הדברים שאני כותבת
ואני פוחדת
אני פוחדת שהמוזה תלך
ואני פוחדת שאתה תלך
ושאף פעם לא אוכל לקרוא לך את הדברים שאני כותבת.