ובכל זאת זה לא עובד.
אולי כדאי להתאבד?
כי העולם כל כך עצוב...
למה חזרתי לפה שוב?
עבר כבר רגע הדממה
שבא לפני הסערה,
ההתקפים באים כל פעם
גורמים לבכי וגם זעם.
רגע אחד אתה צוחק
רגע שני אתה בוכה
רגע שלישי אתה צועק
ורביעי אתה חותך.
ואז שוב שקט, הכל טוב
כשלפחות אין מחשבה
על העתיד שכבר קרוב
בלהשמיד את עצמך.
נמאס נמאס נמאס הכל
נמאס שהעולם גדול
נמאס לי גם מאנשים
נמאס לי כבר מהחיים.
אז אולי לשם שינוי
אצליח בתכנית אחת
שתתקן אדם לקוי
שלו מזמן כבר לא אכפת.
תמיד יש דרך להמשיך...
אך בשביל מה? חיי אדם
הם אומללים. וכבר מחשיך
ושוב חסר לי רגש חם.
אולי אכן הגיע זמן
לשים כבר קץ לחיי אדם
שלא רצה להיות הוא כאן
אף פעם אף פעם.
אף פעם אף פעם. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.