היה לי חלום שאני בלי מוצא
שאני בלי מוצא מסתכל על חלום
שהיה בו אני ואני בלי מוסר
ואני בלי מוסר שעושה מעשים

בחלום שאני בו עושה מעשים
בלי מוסר, בלי טיב לב, בלי חישוב
שאתו אני חי אני חי אני חי בלי חלום
בלי מוסר בחיים, ועושה מעשים לא טובים.

כי חלמתי חלום שהרי אני קם
והנה אני פה ופתאום אני שם
ועושה מעשים בלי מוסר, בלי טיב לב
ואת כל החלום של חיים מסובב

מוסריות החיים בחלום לא קיימת
והיא גם לא קיימת בחלום החיים
רק את ואת בחלום את שוכבת
ואני ואני עושה מעשים.

וגם את, וגם את שוכבת לך שם
כי הרי לא אחת אלא שתיים אתן
ואני ואני שוכב גם כמובן
כי הרי אני חי פעם אחת ואתכן

היו עוד חלומות, אך אותם לא זוכר
כי אולי לא היו הם כל כך חשובים
על שפיות החיים אני חי ושומר
הרי את ואני תקועים גם בחיים.

ולפני סיום החלום המוזר
שאני מפחד ואוהב להזכיר
הרגשתי סיפוק, אך גם הוא לא חזר
אחרי שהעירו אותי לחיים.

הרגשה של הישג, הרגשה של תקווה,
הרגשה של בושה וגם פחד נורא
וקולות וקולות ניפצו את ראשי
כל כיוון הוא גן עדן, אז לכי גשי
לחלון ותראי את עולם עולמות
עולם שיצרתי מכל התקוות
עולם שיצרתי מכל הפחדים
אז אל תפחדי ופשוט תסתכלי,
מספיק עם הרוח שניפצה את ראשי,
פשוט תפתחי לך חלון ותראי
שלמרות הפחדים שלך והיסוסים,
אני בן אדם כמו כל בני אנשים,
אני בן אדם כמו כל החיות
שנולדו לעולם הזה ללא חלומות
שנולדו והלכו במסלול החיים
ואף פעם לא חשבו על עצמם והאם הם חיים באמת או חלום והאם הם
מתים או רק הולכים לישון והאם הם עצמם או השתקפות העולם במראת
החיים ללא חלומות, ללא הרגשה, ללא אף תקווה, ללא שום פחדים
וללא אנשים וללא אנשים וללא אנשים וללא אנשים וללא אנשים

וקמתי והנה אני בחיים
בערך, כי גם לא בטוח בכלל
כי הרי ואולי ואפילו אני
לא חושב כנראה לא יודע אבל.