|
על עמנו יורד ערפל,
מותירנו עיוורים לכל ערך
שמי ציון מכוסים כוכבים
שמכים אפלה על הדרך
כבר שנים שלבנו נשבר
ושדותינו הפכו אדמת טרש
כבר שנים כל ניצן וכל ציץ
מסתתרים ועוטים כסות של חרש
לא נזכור אף אחד
מיפי הבלורית והתואר
כי זיכרון העבר חמקמק
וראשו של הנוער במוהר
אהבה ורעות וכבוד
לא ישובו בינינו לפרוח |
|
|
היי! אתה! כן
אתה! זה שפעם
אמר שלפעמים
כשמשעמם לו הם
שם את הסמן של
העכבר, כן, זה
בצורת היד, באף
של האישה האדומה
למעלה! כן, אני
מדבר אלייך!
אתה מנ- מנ -
מניאק!
מאז אני מכור.
אינדיבידואליסט
בדיוק כמו כל
אחד אחר, משתגע
מההתמכרות
החדשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.