היא נפלה.
בסוף היא נפלה.
כי הן כולן נופלות,
אפילו שהיא נלחמה בשגרה
גם היא כבר לא הצליחה לעופף.
שאר הציפורים הפילוה,
גם היא כבר לא הצליחה להלחם.
"הרחובות מלאים בציפורים מתות",
ואנחנו הרגנו אותן.
הרחובות מלאים בנשים רגילות,
הן התרגלו בעצמן.
רק אני נשארתי מרחפת בודדה,
נשארת איתנה בדעותיי, דבקה.
כנפיי כבר לא חזקות כמו פעם,
קולי לאט נחלש.
חברתי אני יודעת שלמרות שנאלמת,
בתוכך את,
את אותה אחת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.