היא תלתה אותו שם.
בין טפטופי דם דמיוניים,
שמו קץ לשנתה לילות ארוכים.
בין קולו המיוסר שנדם,
היה ובין רגע
נעלם.
עוד נפשה מתאבלת, אך
היא תלתה אותו שם.
בשפתיים חתומות
מתיישבת תחתיו, שותת המילים.
מתוך עיניים רפות,
איפור כבד
מרימה מבטה אל מה שהיה פעם
מתאבד.
היא תלתה אותו שם.
מכתבי. מכתב תנחומיי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.