קובי לביוד / קרון השחיקה |
לכדי מסות שקרים
שתלו אותך על ראש תורן
לבי
את מפחיתה ענישה
מניחה את תווית
הימים הספורים על ימינו
אך יום רודף יום רודף יום
והשנים זקנות מלרוץ.
כעת תהבהב עייפות
על פנינו בשפכה את לבה
על קרון משא הרומנטיקה
שנותק ברכבת הזמן, על נהג נוחיות
שמעכיר לב חדש בישן.
געגועייך מתפרקים בידי
לכדי מסות של העמדת פנים מתוקה,
אין תמימות אמתית בברי דעת
אנו נוסעים בקרון השחיקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|